יום שני, 12 בדצמבר 2011

קווי מתאר וזהות עצמית


Ken Kitano 1968 הוא צלם יפני המשתמש בטכניקות של חשיפות ארוכות, וערימת מס' רב של תצלומים אחד על גבי השני לצורך יצירת דימוי חדש.

קיטאנו היה בן 20 כשהחל לעבוד על הסדרה הראשונה שלו City flow and fusion בתחילת שנות ה-90, כאשר ברקע אירעו ביפן אירועים אפוקליפטיים כהתמוטטות הבועה הכלכלית, רעידת אדמה הרסנית בעיר קובה ופיגועי טרור קטלניים ברכבת התחתית של טוקיו שבוצעו ע"י התנועה הדתית  Aum Shinrikyo.

בסדרה זו צילם קיטנו איזורים בעיר התחתית של טוקיו בשעות ה- rush hour, תוך שימוש בחשיפות ארוכות.
השימוש בחשיפות ארוכות "המיס" את נחילי האנשים ברחוב לזרם אחד של אור. אלמנט שיהפוך לסגנונו הייחודי של קיטנו ואשר שיעבור כחוט השני לאורך כל עבודותיו.

בפרוייקט זה ניסה קיטאנו לבחון את קווי המתאר של היחיד בחברה ולהתמודד עם תחושתו כי החברה מפעילה על היחיד לחץ, המגיע עד כדי כפייה, להדמות לסובבים אותו, כאשר בד בבד נחווית הסביבה על ידי היחיד כחלל ריק, אינסופי, עויין ולא מובן, ואינה מספקת לו מקום המוקצה רק לו. כתוצאה מכך מיטשטשים קווי המתאר שלו והוא מאבד את זהותו.
קיטאנו, אשר חווה בעצמו טשטוש ואובדן זהות עצמית, מתאר תחושה זו כחרדה כי, כקוביית קרח, הוא עלול להנמס, ואז להתאדות אל הכלום המקיף אותו, ובעבודותיו אלו עבר חוויה מעין תרפוייטית  אשר תרמה לגיבוש תפיסת העצמיות שלו.

סדרת עבודות זו מזכירה בצורה בלתי רגילה את סדרת העבודות "city of shadows" של הצלם הרוסי אלכסיי טיטרנקו משנת 1992 (שהופיעה בבלוג "אומנות שאני אוהב" של בן זוגי היקר, אדם) ואשר צולמה בסנט פטרסבורג על רקע תחילת התפוררות ברית המועצות.


במסגרת הפרוייקט "our face" עליו הוא עובד משנת 99, נדד קיטנו ביפן - בפסטיבלים, בתי ספר, מקומות עבודה, משפחות, משחקי ספורט וכיו"ב, וצילם פורטרטים שונים, המצולמים באופן דומה, של יחידים בקבוצות חברתיות שונות, כאשר המטרה ליצור פורטרט של "הפנים שלנו" לכל קבוצה ספציפית. 


את הפורטרטים של כל קבוצה הוא מניח אחד על גבי השני ובאופן זה יוצר פורטרט אחד לקבוצה כולה. ככל שנעשה שימוש ביותר פורטרטים בתמונה (קיטנו עשה שימוש ב 17-78 פורטרטים לכל פורטרט סופי), כך קווי המתאר מיטשטשים, והבעות הפנים והגילאים נעשים רב משמעותיים בפורטרט הסופי.
טכניקה זו יוצרת פורטרטים מעניינים הנראים כציורים של מעין רוחות רפאים. לדברי קיטנו, הפורטרט הסופי מטושטש אך הוא אמור לשקף "זמן ואור" המשותפים לחברי הקבוצה.

פרוייקט זה החל ביפן אך בשנת 2008 עבר קיטנו למקומות נוספים באסיה וימשיך ליבשות אמריקה, אירופה ואפריקה. (באתר שלו כותב קן קיטנו כי במהלך 2010 בכוונתו להמשיך בפרוייקט במזרח התיכון ואף בישראל).

city flow and fusion

city flow and fusion

city flow and fusion

city flow and fusion
city flow and fusion

one day

one day

one day
our face

our face

our face

our face

our face
  

6 תגובות:

  1. מקסים ומרתק! תודה על הבלוג - היה חסר לי הפינוק הזה מאז שהבלוג של אדם הפסיק להתעדכן! תודה!

    השבמחק
  2. הטשטוש או הרעש העדין הזה של ערפול נחילי האדם מזכיר לי גם קצת עובש שמתפשט בקערת פירות למשל, ואולי ממקום זה אפשר להתחבר לריקבון והקץ שאת מזכירה באידאולוגיה שלו. אהבתי במיוחד את תצלום הגיישה/ רקדנית...

    השבמחק
  3. ההקבלה לעובש מעניינת..
    גם אני הכי אהבתי את תצלום הגיישה!

    השבמחק
  4. מאוד אהבתי את הרשומה ואת הבלוג בכלל ורציתי לשאול אם את יודעת במקרה האם בסדרה של הפורטרטים הוא בעצם מעמיד כל אדם על אותו הרקע ועוד שאלה, האם כשכתבת שהוא מניח את הפורטרטים אחד על גבי השני הכוונה הייתה לכך שהוא עושה חשיפה כפולה

    השבמחק
  5. תודה לאנונימי/ת.. תמשיכי לבקר..
    לא ידוע לי לגבי רקע הצילום ולמיטב הבנתי הוא "הניח" את התצלומים אחד על גבי השני בפוטושופ.. בכל מקרה יש הרבה מידע באתר שלו (יש לינק תחת שם הצלם בראש הבלוג..)

    השבמחק