פנטזיות על אוכל

Yumiko Utsu (1978 טוקיו) היא צלמת יפנית היוצרת תמונות סוריאליסטיות עם אוכל.

התוצאה משעשעת אם כי לעיתים קצת דוחה..

 

 

Sentimental Education

Hiroyo Kaneko (Aomori city, יפן) היא צלמת יפנית המתגוררת כיום בסן פרנסיסקו. 

בסדרת התצלומים Sentimental Education צילמה  Kaneko את בני משפחתה מתרחצים בבית מרחץ ציבורי מסורתי ביפן (sento).

Kaneko מספרת כי הרעיון לסדרה בא לה בעקבות השנים הראשונות שלה בארצות הברית בהן חוותה קשיים חברתיים עקב מחסום השפה ועקב היותה בעלת רקע תרבותי שונה.

היא בחרה באינטימיות המשותפת בבית המרחץ כדי להמחיש כיצד טקסים יומיים פשוטים משפיעים על הדרך בה אנו מתקשרים עם אחרים ועל הדרך בה אנו מגיבים אמוציונלית לאחרים.   

 

 

פרחים בקנה

 לכבוד חג הפסח יורד הבלוג למצרים על אף שרובה נכללת ביבשת אפריקה (למעט סיני שמצוי באסיה).

Nermine Hammam (קהיר 1967) היא אמנית מרתקת ממצרים.

Uppekha (מושג בבודהיזם שמשמעותו איזון נפשי) היא סדרת פוטומונטאז'ים שיצרה חמאם בהשראת מפגשיה עם הצבא בכיכר תחריר בימי המהפיכה. העבודות משלבות דימויים של חיילים על רקע גלויות של נופים אידאליים, בצבעים רוויים.

הסדרה היא בחינה מאוחרת של ההתקוממות ומתמקדת במשמעות הכפולה של דימויים – אמיתי מול אשליה.

חמאם מספרת כי 'המראות של רחובות קהיר מלאים בטנקים לקחו אותה חזרה לגיל 6 בשנת 1973 כשכולם היו מותשים מהמלחמה עם ישראל כאשר אפילו אז הטנקים ברחובות נראו תלושים מהמציאות.

למי שאינו מכיר את קהיר זה היה נראה כזירת מלחמה אך למי שגר ברחובות אלו ונמצא בהם יומיומית זה הפך לאשליה של אוטופיה. ילדים קטנים רצו לטנקים כדי שמשפחותיהם יצלמו אותם עם החיילים והחיילים עזרו לילדים לעלות או דיגמנו למצלמות כאילו זכו במשהו ועלו לקבל את הפרס.

היה משהו מטריד במראות אלו. הטנקים נטמעו בנוף שמסביב אך נראו כל כך לא שייכים עד שהכל התחיל לקבל מראה מאוד לא נעים. החיילים נראו כמו ילדים, לובשים נעליים קרועות, נחים אחד על כתפו של השני, מחזיקים את רוביהם כצעצוע, עושים פוזות למצלמות בפנים מלאי הבעה, עושים רומנטיזציה לעצמם. הם נראו כאילו הם מחכים. מחכים לפקודה הבאה, מחכים לעזוב, מחכים למשהו לא מוגדר...'